מומו - כיסונים טיבטים

עד שהגעתי לדהראמסלה שבהודו, המילה 'מומו' היתה בשבילי רק קיצור של שלמה. לא שהכרתי מישהו כזה אישית, אבל ידעתי שהשם קיים. והנה, כבר על היום הראשון שלי בעירו של הדלאי-לאמה, התוודעתי לכיסוני הבצק הטיבטים האלה, שנקראים מומו, ומאותו רגע ואילך הם הפכו להיות חלק בלתי נפרד של כל ארוחה שלנו שם.

אז מה זה בדיוק המומו הזה?
מומו הוא קצת מין רביולי, פלמיני, וארינקס, קרעפלך, דים-סם, וכדומה:
מעטפת בצק דקיקה הסוגרת על מילוי טעים.
יש מומו מאודים ויש מטוגנים. יש מומו עם מילוי גבינה, או מילוי ירקות, או בכלל מומו חגיגי עם מילוי מתוק שמגישים הטיבטים בחגים.
ברגע שלומדים את העקרון - אין גבול לאפשרויות המילוי.
לכל מילוי יש צורת סגירה מיוחדת, כדי שיוכלו להבדיל בין סוגי המומו השונים, אבל בכדי להצליח בסגירות המסובכות, צריך כנראה להיוולד טיבטי. אני, ועוד כמה חבר'ה שנרשמו לקורס בישול טיבטי, לא כל כך הצלחנו לתפוס את כל שיטות הסגירה של המומואים, והמדריכה ניחמה אותנו באומרה שממילא למערביים זה לא חשוב, צורת סגירה אחת טובה בשבילם לכל הסוגים.
האמת? זה באמת לא חשוב. בתוך 10 שניות מרגע הגעתו של המומו לפה, צורתו מתחרבת ממילא, ומעניין את הסבתא של הסבתא איך הוא היה סגור... העיקר שיהיה טעים..

אז הנה ככה מכינים מומו טיבטי:



מומו

המצרכים
לבצק:
רבע קילו קמח
1 כפית אבקת אפיה
1 כוס מים חמימים

למילוי ירקות:
רבע כרוב קצוץ דק
1 בצל גדול קצוץ דק
1 גזר גדול מגורד דק
4 כפות שמן
1 כפית מלח
קורט פלפל שחור
1 כפית שום כתוש
1 כפית ג'ינג'ר כתוש

למילוי תפוחי אדמה:
1 תפוח אדמה גדול מבושל ומקולף
3 כפות שמן
1 כפית ג'ינג'ר כתוש
1 כפית שום כתוש
1 כפית מלח
קורט פלפל

למילוי מתוק:
4 כפות שמן
2 כפות קמח
2 כפות סוכר
2 כפות שומשום
תוספת אפשרית: בננה קצוצה, או תפוח עץ קצוץ, או 2 כפות שטוחות אבקת קקאו לקבלת טעם שוקולד.

אופן ההכנה
הבצק:
להכניס כפית אחת של אבקת אפיה לתוך כוס מים חמימים ולערבב היטב.
לשים בקערה רבע קילו קמח, ולשפוך עליו את המים עם אבקת האפיה.
להתחיל ללוש ולנסות להגיע לבצק חלק וגמיש.
אם נדבק לידיים, להוסיף עוד קמח.
לאחר שהבצק מתגבש (הוא אמור להיות בינוני, לא קשה מדי ולא רך מדי ) יש ללוש אותו לפחות 100 פעם. ( משום מה המדריכה היתה מאד החלטית בעניין זה וחזרה והזכירה - 100 פעם, לא פחות! )
לעטוף את הבצק בניילון, ולתת לו לנוח 5-10 דקות.

מילוי הירק:
מערבבים כל החומרים יחד.
אסור למילוי להיות נוזלי, כי עודף נוזלים מפריע לסגירת המומו. יש לסחוט את הירקות היטב לפני הערבוב.

למילוי תפוחי האדמה:
יש למעוף את התפוח המבושל ביד, ושיהיה יבש מנוזלים. המעיכה בגסה ביד יוצרת את המירקם המתאים.
להוסיף על תפוח האדמה המעוך את יתרת החומרים.

מילוי מתוק:
מחממים המחבת 4 כפות שמן.
מוסיפים תוך כדי בחישה קמח, בוכר ושומשום.
מבשלים הכל על אש נמוכה מספר דקות.
או בוחרים להוסיף פרי, או קקאו, זו העת להוסיפם.

מבצק המומו קורצים כדורים קטנים, בערך בגודל זית גדול.
לשטח ביד כל עיגול לדיסקית.
בעזרת מערוך לפתוח לעיגול, כאשר הקצוות בכל ההקף דקים יותר מן המרכז (שיהיה קל לסגור)
שמית כפית מן המילוי במרכז העיגול, מקפלים את העיגול לשניים, וסוגרים את ההקף בצורה משוננת: לוקחים בין שתי אצבעות חתיכת בצק ועושים אתה תנועת קיפול. מתקדמים חצי ס"מ ושוב מקפלים את השוליים. הסגירה יוצאת מסולסלת.

אם רוצים מומו מאודה, מניחים אותו בסלסלת קש, או במסננת אידוי, מעל לסיר מים רותחים למשך 10 דקות.
אם רוצים מומו מטוגן, מטגנים בשמן עמוק לא חם מדי, כדי שהמילוי יספיק להתרכך.

ובבניין טיבט ננוחם...


חזרה למסביב לעולם